האם אפשר ליצור שינוי ע"י מוסיקה?

4.14.2016

 

השיר הזה מחזיר אותי אחורה לסוף מאי, 2008, כאשר השתתפתי בכנס שלום במזרח התיכון בקפריסין
במסגרת ארגון הנקרא UPF- Universal Peace Federation. רק כעבור כשמונה שנים, אני מעכלת עד כמה הכנס הזה היה משמעותי וחשוב עבורי ועבור שאר המשתתפים. שמחה לשתף אתכם בחוויה פחות עסקית וקצת יותר אישית שלי.

 

לכנס הגיעו כ- 40 נציגים מישראל וממדינות ערב: ירדן, לבנון, סוריה, מצרים, תימן, עירק, קטר, ועמאן.
כ-90% מהמשתתפים היו גברים והשאר נשים. חברי המשלחת מישראל היו כומר נוצרי-ערבי, פלסטינאי,
פרופ' למזרח התיכון, שיח' דרוזי, מנהל הארגון בארץ ואנכי. ממדינות ערב הגיעו אנשי דת, עסקים,
מרצים למזרח-התיכון, פעילים בנושאים חברתיים ושני חברי פרלמנט. אתם יכולים להבין,
עד כמה הרקע של המשתתפים היה מגוון.

 

מטרות הכנס היו: זיהוי נקודות חיבור בין האנשים, פיתוח שיח על ערכים משיקים וחשיבה משותפת אילו
צעדים קטנים כל אזרח יכול לעשות כדי לקרב את השלום. לא דיברנו על פוליטיקה. דיברנו על נושאים
משותפים לכולם, כמו לדוגמא: כיצד מוסד המשפחה יכול לתרום ולקדם שלום.

 

באחת ההתכנסויות סיפרתי את סיפור הבמבוק שאני מספרת בחפץ לב. זו הייתה אחת ההזדמנויות
הבלתי מתוכננות שלי להטמיע את רעיונות מנהיגות הבמבוק בתוך נושאים שאינם עסקיים. העברתי
את המסר שאם נדע קודם כל לטפח כל יום יחסים של הקשבה, הידברות ואהבת האדם במשפחה,
ערכים אלה יפרשו כנפיים מהמשפחה לקהילה, לחברה ומעבר לגבולות. הם יכולים לקדם את השלום.

נושא שחזר על עצמו היה ה- INJUSTICE בארץ. רוב המשתתפים חשבו שעד שלא יתוקן חוסר הצדק
ההיסטורי באיזורנו, לא יהיה שלום. רובם לא הבינו מדוע אנו לא מחזירים את השטחים. הם חשבו כי
ברגע שיוחזרו השטחים – יהיה שלום. ואם כך – מדוע ישראל לא רוצה שלום? על אף שאיני נציגת מחלקת
ההסברה הישראלית, ניסיתי כמיטב יכולתי להסביר שהישראלים רוצים שלום ורובם מוכנים להחזיר שטחים
עבורו. הוספתי גם שלדעתי יהיה שלום רק כאשר שני הצדדים יבטחו זה בזה. כאשר יהיה אמון הדדי. כאשר המנהיגים שלנו יבטחו אחד ברעהו, כמו שהיה בימי רבין והמלך חוסיין.

הם הקשיבו. ושתקו. לא היו ויכוחים. רק הקשבה וניסיון להבין.

 

ביום האחרון של הכנס ביקשו שכל אחד מאיתנו יעלה לבמה ויסביר כיצד הכנס תרם לו. אני עליתי לבמה ואמרתי שאני מרגישה שדיברתי מספיק בשלושת הימים האחרונים ושאני רוצה ללמד אותם שיר שמדבר שלום. שרתי להם (בקולי הלא-ערב וללא playback כמובן…) "הבאנו שלום עליכם". בפעם השנייה ששרתי, ביקשתי מכולם להצטרף אלי. קרה נס קטן. כולם הצטרפו אלי בשירת "הבאנו שלום עליכם". הייתי בעננים. עשיתי 'שלום קטן'. זו הייתה חוויה בלתי רגילה. לא אשכח את הדמויות וכל פרטי הכנס. גם אם הכנס לא יביא את השלום- אולי, אולי, אולי, בעתיד, כשיום אחד הפרלמנט הסורי יצביע בעד או נגד שלום עם ישראל, אותו חבר פרלמנט סורי שהיה בכנס יזכור אותי ואת השיר ששרנו ויצביע בעד. אולי.

 

ולסיכום There is No Way to Peace, Peace is the Way אין דרך אחרת להגיע לשלום מלבד לחיות שלום ביומיום.

 

שבת שלום!

 

 

 

 

Please reload

  • Black YouTube Icon
  • Black LinkedIn Icon
  • Black Pinterest Icon
  • Black Instagram Icon
  • Twitter Basic Black
  • Facebook Basic Black
  • Google+ Basic Black
עכבו אחרי
פוסטים נבחרים

Hashtag - מה זה ומתי להתשמש בזה?

18.5.2016

1/10
Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

האתר נבנה ועוצב ע"י

הרופא 42, חיפה    טל: 054-4494607